<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ט"ו</h1>
<h2>דף פא.</h2>
ואי משום כתובה לא ניתנה כתובה ליגבות מחיים. כלומר כתובת יבמה מחיים דיבם דמספר כתובה נלמד שכת' לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי. אמר ליה מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי. דבשלמא לבית הלל לא דייק מדרש כתובה כולי האי דהוו סברי מעיקרא האשה שאמרה מת בעלי תינשא ולא תיטול כתובה דמדרש כתובה לאו לגמרי משמ' אלא לומר לך דאין הבעל חייב בקבורת ארוסתו ולכשתינשאי משמע נישואין כי השתא דנשואה היא ואית לה קבורה תחת כתובתה ולאפוקי ארוסה דלית ל(י)ה כדפרישית בשילהי נערה ולא כמו שפי' רבי' שלמה. ולא דרשי מדרש כתובה שלא תטול ארוסה כתובה דהא כתבינן לה כתובה הכי נמי לא דרשי ליה שתטול כתובה כשתאמר מת בעלי וחזרו בית הלל להורות כבית שמאי. דלהך מילתא נמי דרשי' מדרש כתובה שלא תטול ארוסה אבל לגבות כתובה מחיים לא דרשי' מדרש כתובה אלא לבית שמאי דלגמרי דריש ליה למאי דלא אשכחן בהדיא כמו גבי כתובת ארוסה וכמו קבורת נשואה שמתה תחת בעלה. לדידהו פרכת להו דלא ניתנה משום מדרש כתובה לדידהו נמי לאו פירכא היא דלדידהו שטר העומד ליגבות כגבוי דמי והויא קבורת יבמה תחת כתובה דהויא כמאן דגביא. והא בעינן לכשתנשאי לאחר. ואע"ג דכגביא דמיא לאחר לא קרינא ביה לבית שמאי. יבם נמי כאחר דמי. ואי לאו דסבירא להו לבית שמאי דשטר העומד לגבות כגבוי דמי לא משוו בית שמאי יבם כאחר. אבל לבית הלל פשי' לן דיבם כאחר דמי דבלאו הכי לא דרשי מדרש כתובה לגמרי. כן פי' רבינו יעקב.
